הורה המאפשר לילד שטרם מלאו לו 18 שנים לצפות בסרטים פורנוגרפיים אם במחשב או בנייד, הורה שמראה לילד תמונות עירום פורנוגרפיות או מאפשר לילד לצפות בפורנוגרפיה על כל סוגיה, הוא הורה שנחשב על-פי החוק – "הורה המתעלל מינית בקטין". גם אם ההורה לא נגע או חדר לגופו של הילד, יחשב ההורה כהורה מתעלל מינית, והילד כנפגע מינית.

פגיעה מינית בילד יכולה להתרחש במספר דרכים, המסווגות כהתעללות מינית. אחת מהן היא הורה המעודד צפייה בפורנוגרפיה, והשנייה היא הורה שלא מספק הגנה מספיקה על הילד מפני צפייה בפורנוגרפיה. בתי משפט בארה"ב פסקו שהורים שלא הגנו על ילדיהם מפני צפייה בפורנוגרפיה כלומר: לא דאגו להתקין חוסמי תוכן מתאימים למבוגרים במחשבים שלילדים יש גישה אליהם, הוא מעשה רשלני בהתחשב בתרבות בה אנו חיים, ולכן במקרים כאלה הוגשו כתבי אישום נגד ההורים על התעללות מינית במשפחה (2018 The Forging Place).

מוח של ילד שטרם מלאו לו 18 שנים מתפתח ונוצרים בו קשרים חדשים כחלק מהתפתחותו התקינה. התפתחות המוח מושפעת ממספר גורמים: בהם איכות חייו של הילד (מענה לצרכים, מצב סוציו-אקונומי, מזון ועוד), וסביבת חייו של הילד. מחקרים מראים כי צפייה בילדות בפורנוגרפיה יכולה לפגוע בקליפת המוח הקדם חזיתית השולטת על קבלת החלטות, שליטה בדחפים ועל היכולת לדחות סיפוקים. כאשר אזור זה של המוח נפגע, המצב מתבטא בילדים הסובלים מקשיים לימודים וחברתיים, התנהגות אימפולסיבית, קבלת החלטות פזיזות ללא מחשבה וחישוב סיכונים (2023, Bark Team).

חשיפת ילדים לפורנוגרפיה הינה מעשה אסור שצריך להיות מוסדר ומוגדר טוב יותר בחוק בישראל, ולהיות במודעות של אנשי מקצוע העובדים עם ילדים, שכן חשיפת ילדים צעירים לפורנוגרפיה גורמת לפגיעה קשה וכמעט בלתי הפיכה בהתפתחות מוחם התקינה, בפגיעה באמונותיהם המתפתחות סביב גופם, בפגיעה בהתפתחות המינית התקינה ובפגיעה ביחסים אינטימיים באופן דומה להתעללות מינית ישירה בגופם. התעללות מינית מכל סוג היא בעלת השפעות הרסניות על נפשו הרכה של הילד והשפעתה מובילה עד לכדי טראומה מורכבת ומצוקה משמעותית (Caroline Giroux 2021).

סיפור מקרה:

ילד בן 6 ביקש מהמורה שלו שייתן לו את הנייד שלו כדי שיוכל לצפות בבנים ובנות עירומים. המורה ההמום פנה ליועצת בית הספר שזימנה את האם לשיחה לאחר ששוחחה עם הילד ושמעה ממנו כי הוא ואביו צופים באופן קבוע בסרטים פורנוגרפיים בנייד של האב וכן במחשב בחדרו של הילד. היועצת פנתה במקביל לרשות הרווחה באותה העיר והעו"סית אשר שוחחה עם ההורים הודיעה לאם כי צפייה בפורנוגרפיה אינה התעללות מינית, והבטיחה בשמו של האב שמהיום האב יודע שזה אסור, וכי מעכשיו האב ינעל את הנייד שלו כדי שהבן לא יוכל לצפות בסרטים פורנוגרפיים לבד או יחד עם האב. כשהאם הבינה את גודל פגיעת האב בילד היא התגרשה מהאב. בנוסף לאלימות המינית, הילד, אחיו ואימו סבלו מהתעללות פיזית ומילולית מתמשכת. העו"סית שלא הבינה כי הילד למעשה עבר פגיעה מינית לא הפנתה את הילד לטיפול מותאם, האב מנע מתן טיפול הולם לילד, והכשהילד גדל הוא סבל מקושי לימודי, קושי חברתי ואף בשלב מסוים נשלח להסתכלות פסיכיאטרית בשל התנהגותו האלימה והאימפולסיבית. הילד קיבל טיפול ממטפלת שלא הוכשרה לטפל בילד הסובל מטראומה מורכבת עקב אלימות מינית, פיזית ומילולית, ולכן מצבו של הילד המשיך להתדרדר ככל שהשנים עברו. האב סירב בכל תוקף לאשר לילד טיפול מתאים מתוך פחד שיואשם בהתעללות מינית ופיזית בילד, ובכך הילד נפגע פעמיים. הראשונה, הילד נפגע מהאב כשצפה עימו בפורנוגרפיה ועבר פגיעה מינית ופיזית. והשנייה, הילד נפגע מהתמודדות קשה עם סיוטים בלילות וקשיים למיניהם. חוסר הטיפול של הרשויות אשר לכאורה מופקדות על שלום הילד כשל פעם אחר פעם.

האם עשתה כל שביכולתה להגן על הילד, תמכה בו, עזרה לו, הכילה את תסכוליו, אך הילד שילם מחירים כבדים שילוו אותו כל החיים בשל הטראומה, הפגיעה והתעללות ללא קבלת טיפול מתאים ממטפל אשר הוכשר לטפל בפגיעות אלה.

בנימה אישית: ילד שמראה סימני מצוקה יש לבדוק ולאבחן אותו על-מנת להבין ממה נובעת מצוקתו ולהפנותו לקבלת טיפול מתאים.