בהליכים משפטיים הנוגעים לטענות על התעללות או פגיעה בילדים, כגון בקשות לצו הגנה או תביעות להסדרי ראייה, יש חשיבות מכרעת לביצוע בדיקה מדויקת וממוקדת במקום לערוך אבחונים מקיפים ויקרים של מסוגלות הורית. יש להתמקד בבדיקה ספציפית של הילדים עצמם לזיהוי סימני פגיעה או התעללות באמצעות מגוון כלים התואמים לגיל ומצב הילדים. גישה זו, המבוצעת על-ידי מציעה יתרונות משמעותיים, כגון, אבחון מהיר, זול יותר, וממוקד בשאלה הקריטית – האם הילדים נפגעו או עברו התעללות או לא. מסקנות מהירות של האבחון מאפשרות לבית המשפט קבלת החלטות מושכלות בראי טובת הילדים. אם באבחון אין סימנים לפגיעה, ההורה המואשם יכול להמשיך בקשר עם ילדיו ללא הפרעה מיותרת בהסדרי הראייה. מאידך, אם מתגלים סימנים לפגיעה, ניתן לפעול במהירות להרחקת הילדים מההורה הפוגע. גישה ייחודית זו מבטיחה הגנה מיטבית על הילדים, תוך שמירה על זכויות ההורים ומניעת הפרעה מיותרת וארוכה לקשר המשפחתי כאשר אין בכך צורך אמיתי. גישתי זו חוסכת זמן, כסף ומשאבים רגשיים יקרים לכל הצדדים המעורבים.