טיפול בית משפט לענייני משפחה בתלונות על פגיעה מינית בקטינים. הצורך בשינוי גישה
מאמר זה יסקור בעיה מהותית וקריטית הקיימת בהליכים שיפוטיים הנוגעים בטענות לפגיעה מינית בילדים, היא חוסר התמקדות בשאלה המרכזית בתיקי פגיעה מינית בקטינים, האם הקטין נפגע מינית? אחת הבעיות המטרידות ביותר בטיפול הנוכחי בתלונות על פגיעה מינית בקטינים היא השגיאה השיטתית והמערכתית באי בדיקת הטענה עצמה ואי בדיקת הילדים המעורבים
הורות משותפת ולינה לסירוגין בגיל הרך, מבט התפתחותי על טובת הילד
בחינה פורנזית של ניתוק קשר הורה-ילד כגורם סיכון התפתחותי
תקציר
מאמר זה בוחן פורנזית את ההשלכות ההתפתחותיות של ניתוק קשר בין ילד לבין אחד מהוריו, בהנחת הורים מיטיבים, תוך הבחנה בין ניתוק מהאם לבין ניתוק מהאב ובהתאם לשלבי ההתפתחות השונים. בהתבסס על הספרות המחקרית בתחום ההתקשרות וההתפתחות, עולה המסקנה לפיה קשר יציב, רציף ומשמעותי עם הדמויות ההוריות מהווה תנאי מרכזי להתפתחות רגשית תקינה.
הצורך במינוי מומחה ממוקד בהליכי בקשה לצו הגנה לקטינים
תקציר
הליכי צו הגנה בבית המשפט לענייני משפחה מציבים בפני בית המשפט אתגר ראייתי מורכב: צורך בהכרעה מהירה, לעיתים בתוך ימים ספורים, בטענות לפגיעה בקטין, הנשענות במקרים רבים על דיווח של הורה ועל תשתית ראייתית חלקית. כאשר הבקשה מבוססת על טענות לפגיעה מצד אחד ההורים, מתעורר פער מובנה בין הדחיפות שבהכרעה לבין היעדר תשתית ראייתית ואבחונית מספקת לבחינת עצם קיומן של אינדיקציות לפגיעה. במקביל, ההורה המדווח ניצב בפני מגבלות מהותיות, ובהן קושי באיסוף ראיות ישירות, מגבלות על ביצוע בדיקה מקצועית לקטין ללא הסכמה, והגבלות פרוצדורליות על הגשת חוות דעת עצמאית. נתונים אמפיריים מצביעים על שיעור גבוה של תיקים בתחום זה שאינם מבשילים לכדי כתב אישום, בין היתר בשל קשיים ראייתיים, דבר המחדד את הפער בין חשד לפגיעה לבין יכולת הוכחתה.
